תפריט
מהו NLP
שלושת האותיות הללו הן ראשי התיבות של התחום. הן מייצגות את מהות השיטה ובעצם מסבירות את השיטה ומה היא כוללת.
N?NEURO? נוירון או עצב בעברית.
L?LINGUISTIC? שפה או לשון.
P?PROGRAMMING? תכנות.
בשפה חופשית ניתן לתרגם את המילים הללו כ”תכנות עצבי לשוני”. המילים ללא ספק מרשימות, אמנם מה כוונתן ומה הן מייצגות?
בתחילת הפרק דיברנו על שפה ותקשורת. אמרנו שהדרך בה אדם מביע את עצמו, משפיע על אחרים ומשיג את רצונו היא באמצעות התקשורת. שאלנו את עצמנו האם ישנה שפה מיוחדת שמאפשרת לנו גישה לכוחות הנפש שלנו ומביאה לשינוי ההתנהגות שלנו. בדיוק על השאלה הזאת עונה שיטת ה- NLP. השיטה הזאת היא הדרך להשפיע ולתקשר בצורה אפקטיבית עם המוח שלנו.
בשנות ה-70 במאה העשרים, שני חוקרים חברו יחדיו על מנת לגלות את ההבדל שעושה את ההבדל. הם חקרו את תורת המצוינות. מה מאפיין מצליחנים? מה גורם להם להיות טובים? כיצד ניתן לחקות אותם ולהגיע להישגים דומים? במיוחד בתחום הטיפול הנפשי הם התמקדו בשיטותיהם של ארבע דמויות מרכזיות בעלות שם עולמי ומומחים בתחום ההשפעה והשינוי האנושי.
שני החוקרים הללו הם: ד”ר “ריצ’רד בנדלר” ופרופסור “ג’ון גריינדר”. לאחר בדיקה מקיפה ולימוד מעמיק ומעקב אחר אנשים מצליחים, הם הצליחו לגלות את עקרונות ההצלחה האנושיים. הם גילו את הגורמים שבזכותם אנשים הופכים להיות מצליחים. הם למדו בעיקר את דרכי עבודה של ד”ר “מילטון אריקסון”, שנחשב למומחה בהיפנוזה. הוא טיפל במספר רב מאוד של אנשים בהצלחה רבה. הם למדו גם את דרכי העבודה של ד”ר “וירג’ינה סטיר”, שהייתה עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית. בנוסף לשתי הדמויות הללו, הם תחקרו גם את “פריץ פרלס” שהיה מייסד שיטת הגשטלט ואת “גרגורי בייטסון” שהיה אנתרופולוג (מדען החוקר תרבויות).
המחקר שלהם כלל מעקב צמוד אחר הארבעה ותיעוד של אופני פעולתם עם מטופלים שונים. הם ערכו איתם ראיונות שונים ורבים, והחלו לסדר בצורה שיטתית את המסקנות שלהם. הם ראו שישנם מספר דברים שחוזרים על עצמם בצורות כאלו ואחרות. הם גילו מה עובד ומה נמצא חסר תועלת בעבודתם עם אנשים שחוו בעיות ואתגרים שונים.
הם הצליחו לקבץ עקרונות שהיוו פריצת דרך משמעותית בהבנת נפש האדם ודרכי פעולתה ובעיקר את הגישה המהירה והיעילה ביותר לתקשר עם כוחות הנפש. אחד מהמאפיינים העיקריים בשיטתם הוא שאפשר להשיג תוצאות מרשימות תוך זמן קצר ברגע שמבינים את אופן הפעולה המיוחד של המוח. הם טענו והוכיחו כי שינוי אינו בהכרח מגיע לאחר זמן רב אלא ניתן לערוך שינויים רבים בזמן קצר יחסית. הם החלו עם מספר עקרונות שהתרחבו במשך הזמן ואלו הם העקרונות או מה שנגזר מהם:
עקרונות בסיסיות ב NLP
האדם הוא יצור לומד. כל דפוס פעולה או גישה שהאדם נוקט בה באופן קבוע, עד שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד מאישיותו, הוא למד אותה מתישהו ואיכשהו. גם הדברים החיוביים וגם הדברים השליליים. זה מלמד אותנו שהאדם יכול לשנות התנהגות בדיוק כמו שהוא למד אותה. הוא יכול ללמוד דרכי פעולה חדשות כמו שהוא למד את הקודמות. האדם לומד לפחד והוא יכול ללמוד להיות נועז. האדם לומד להתמכר כמו שהוא יכול ללמוד להשתחרר מתלות כזו או אחרת.
מתחת לפי השטח הנראה לעין האדם, מסתתרים הכוחות והמשאבים שלהם הוא יכול לגשת ובהם הוא יכול להשתמש בכל רגע נתון. הוא רק צריך להיות מודע לכוחות הללו וליצור נגישות קלה ופשוטה אליהם. הדבר היחיד שאפשר ל?ל?מ??ד אדם – זה רק איך להשתמש במה שכבר קיים בו.
הגבול היחיד של האדם הוא הגבול שהוא מניח לו להיות. כוחותיו הם בלתי סופיים, תמיד נמצאים ומאוד מגוונים.
כל מה שאדם אחד יכול לעשות ולהשיג, יכולים גם אנשים אחרים להשיג. על ידי חיקוי ולמידת המודל הרצוי, את אמונותיו והתנהגותו וכל מה שמרכיב את ההצלחה שלו, ניתן להגיע להישגים שלו.
התלמוד מספר שבאחד הימים ריש לקיש שאל את רבי יוחנן שאלות בהלכה, אך לא השיב לו עליהן. לאחר הפצרותיו הרבים השיב לריש לקיש ואמר “כל האיברים תלויים בלב, אך הלב תלוי בכיס” כלומר הלב תלוי במצב הכלכלי של האדם. שואל ריש לקיש את ר’ יוחנן מה כוונתך??, ואז רבי יוחנן סיפר לו שבדרך לבית המדרש תפסוהו שודדים וגזלו את כל ממונו. ריש לקיש שהיה גיבור חיל ביקש ממנו לתאר את מראה השודדים. לאחר מכן רדף אחריהם והורה להם להשיב את הגזילה, בתחילה הסכימו להחזיר חלק מהסכום, אולם ריש לקיש עומד על כך שהם יחזירו את כל הסכום. ואכן כך קרה. השיב ריש לקיש את הכסף לרבי יוחנן, וכך יכול היה רבי יוחנן להמשיך בלימודו.
מדוע הם נענים לריש לקיש ולא פוחדים מר’ יוחנן, התשובה לכך פשוטה, בעברו היה ריש לקיש ראש השודדים, והכירו בכוחו הפיזי הרב, לכן הגזלנים פחדו מריש לקיש, כבדו אותו, ושמעו לקולו.
סיפור זה בא ללמדנו שאפילו אדם גדול בתורה כר’ יוחנן – לא יכול להיות מרוכז כאשר קיימים גורמים מסיחים, ולכן לא היה יכול להשיב על שאלות שהופנו אליו בבית המדרש.
(ירושלמי תרומות ח,מ”ו)