הפירוש המילולי הוא: תורת הכתב (גרפו?כתב/לוגיה?תורה)
מהי תורת הכתב ?
הכתב הוא אמצעי להעברת אינפורמציה והוא מורכב ממערכת סימנים מוסכמים וקבועים,
כל שפה לפי סימניה אך הגרפולוגיה אינה מתייחסת להיבט זה. היא בוחנת יותר את הגילויים
האישיים הבאים לידי ביטוי בסימנים. כשם שיש לפרש כל פעולה שאדם עושה תעיד על אופי העושה
לכן יותר ראוי לקרוא לתחום זה:
הפסיכולוגיה של כתב היד.
גם ביטוי זה אינו לגמרי מניח את הדעת וזאת משום שכתב היד הינו בעצם כתב המוח, שכן בתוכו מצויים
המרכזים המניעים את האדם ובכללם גם את כתב היד.
כך מאפשר הכתב לבחון את הנעשה במוחו של אדם בתחום הגוף, השכל, הנפש והרגש. מכאן נגיע להגדרה טובה יותר –
גרפולוגיה ? הפסיכולוגיה של המוח
אודם כותב בספרו “האדם וכתב ידו” (עמוד 331) “לדון כתב יד מבחינה גרפולוגית, אין פירושו להציג בפני הכותב טור ארוך של תכונות אופי. אין הגרפולוג עוסק בהגדרת מושגים לשמם ובברור משמעותם, אלא הוא מאבחן את מערכת הכוחות, המניעים, התגובות והחוויות המעצבים את אישיות הכותב ומשווים להתנהגותו ואורח חייו את ייחודם, כתהליכים בתחומים השונים”.
סקירה היסטורית קצרה הענין בכתב יד כביטוי לאישיות הכותב והתנהגותו הוא עתיק יומין. 300 שנה לפני הספירה, הבחין אריסטו בכך שהמילים אותן מבטא האדם הינן ביטוי לחוויה נפשית. בדיוק כמו שלכל אדם יש ייחוד צלילי בקול שהוא משמיע, כך יש לכל אדם כתב יד ייחודי, אמר אריסטו. הניסיונות השיטתיים הראשונים שנערכו במטרה לתאר את מהות היחסים בין תכונות כתב היד לבין תכונות אופי, נעשו באיטליה, בראשית המאה ה- 17, עם פרסום ספרו של אלדריסיוס פרוספר בשם “אידיוגרפיה”.
רופא, בשם קמילו בלדו, המשיך בדרכו של פרוספר, כאשר ניסה לפתח שיטה בה ניתן היה לדעתו, לאבחן את אופיו של הכותב ע”י האותיות של כתב ידו. בשנת 1830 התפתח ענין רב בנושא כתב היד בצרפת. פלנדרין והתלמיד שלו מישון מפריס, הקדישו את חייהם ללימוד כתב היד. ההצלחות שלהם באיבחון לפי כתב היד התפרסמו במדינה כולה. מישון, שהיה בעל מוח אנליטי, זכרון ויזואלי וכשרון איבחון מעולה, עשה מחקר שערך 30 שנה. במחקרו בחן מישון אלפי כתבי יד, שמהם הוא הוציא אלמנטים גרפיים ולהם הוא קרא סימנים.
הוא קבע אינדקס לסימנים אלה במקביל לתכונות אופי. לכל סימן נקבע מובן קבוע ומוחלט. יתירה מזאת: העדרו של סימן מסויים מהכתב, סימל לשיטתו, את התכונה ההפוכה לאותו סימן (לדוגמא: חרוץ ? עצלן). הוא גם קבע את חוק האיזון שאמר, שסימן אחד אינו מבטל את המשמעות של סימן אחר. וכי יש להביא בחשבון את משקל הנגד של סימנים מנוגדים. ב- 1872 הוא פרסם את סיפרו “מיסתרי הכתב”, ואת ספרו השני בשם “השיטה הפרקטית של הגרפולוגיה” פרסם ב ? 1878.
תלמידיו הקימו את החברה לגרפולוגיה בצרפת. לימים, נחשב מישון ע”י גרפולוגים אחרים כמפרש סימנים בלבד.
שיטתו של מישון התבססה איפוא, על אות בלבד, או במילים אחרות על צורה בלבד. גרפולוגים שבאו אחריו טענו שכתב היד צריך להתבסס בעיקרו על התנועה. בימינו, הגרפולוגיה המודרנית מביאה בחשבון את שני האלמנטים האלה גם יחד, המבטאים ומשקפים, בצירוף סימנים אחרים, את חייו הפנימיים של הכותב. אחד מתלמידיו של מישון קרפייה ז’אמין, הפנה עורף לשיטה של סימנים קבועים וניסה לפתח שיטה של הסתכלות כוללת על הכתב. לפי שיטתו, כל תכונה תורמת לכלל התמונה בדרגות שונות ובהדגשים שונים. במילים אחרות, נעשה כאן ניסיון ראשון לעשות סינטזה בין האלמנטים השונים, ולא להסתפק באנליזה בלבד.
שימושי הגרפולוגיה
היסטוריה
מהות אופיים של אנשים מתקופות העבר שאינם בין החיים. בכדי לאבחון את אופיים , ולהסביר את התנהגותם והחלטותם שגרמו לשינוי העולם .
פלילים עזרה בגילוי זיופים . בכדי לגלות אמת ולעשות צדק .
מיון כוח אדם מיון מועמדים חדשים למשרות שונות הקובע את מידת התאמתם. כמו כן אפשרות להכיר את העובדים הקבועים, להפיק מהם את המיטב מעבודתם, עזרה בהחלטה את מי לקדם ולאיזה תפקיד. פסיכולוגיה וטיפול נפשי חוות דעת על מטופלים לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, העשויות ברוב המקרים לקצר את תהליך הטיפול. התאמה זוגית ושותפות: עזרה בהיכרות אופיים ואיכות ההתאמה שלנו עם בני זוגנו או במסגרת העבודה התאמת שותפים.
גרפו תרפיה: זהו תחום צעיר יחסית המלמד את המטופל לכתוב באופן שיקל עליו ויקצר את תהליך הטיפול.
הכוונה מקצועית ייעוץ לפרטים בהכרת אישיותם, כיוון לחיים בעבודה / הכוונה מקצועית או לימודים.