מילון מושגים אבחוני טיפולי.

ליקויי למידה – ליקוי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה,
דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. אדם מאובחן כלקוי למידה
כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי,
נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה
גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה,
חשבון או כתיבה. אין הכוונה לקשיי למידה, הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות .
מניחים כי ליקויים אלו נובעים מבעיה כלשהי בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית שבמוח. הם אינם
קשורים לרמה אינטלקטואלית מסוימת או העדר מוטיבציה. מאחר שכל התפקודים הקוגניטיביים האחרים
נורמליים, יתכן שליקויים אלה נובעים מליקוי מוחי מזערי. עפ”י סקרים נראה כי 15% – 10% מכלל
האוכלוסייה לוקים בתסמונת זו . נפוץ יותר אצל בנים מאשר אצל הבנות. מאבחנים לקויות למידה
בעזרת אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי.

דיס-גרפיה – לקות בכתיבה המתבטאת בכתיבה מסורבלת עם שגיאות כתיב. הליקויים יכולים להיות
קשיים טכניים – קשיים בעיצוב האותיות או הסמלים, במרווחים לא קבועים בין האותיות, המילים והשורות,
ועוד, או קשיים בהבעה בכתב. לעתים ניתן לראות כי הכותב מפעיל לחץ חזק מידי או חלש מידי על כלי הכתיבה.

דיסלקציה – דיסלקסיה היא לקות בקריאה המתבטאת בקשיים ברכישת הקריאה, באיטיות הקריאה,
בשטף הקריאה, בדיוק הקריאה ובהבנת הנקרא. יכול להתבטא בהשמטות ובתוספות של צלילים,
וכן בסילופים ובהחלפות של צלילים או חלקי מילים כמו כן יתכנו קשיים בהבעה בע”פ או בהבעה בכתב
ובאיות. תופעה זו באה כאשר האוטומציה בזיהוי המילה לא התפתחה כיאות. אינה קשורה לגיל,
למנת משכל, ללקות התפתחותית או ללקות חושית.

דיסקלקוליה – דיסקלקוליה היא לקות בתחום המתמטיקה המתבטאת בעיקר בהפרעה ביכולת
להבין את משמעות המתמטיקה והמיומנות לחשב, את המשמעות של היחסים הכמותיים
בין המספרים, ואי הבנת הרצף של פעולות חשבוניות .

דיספרקציה – ליקוי בקאורדינציה. הליקוי מתבטא בקושי בתכנון פעולות של מוטוריקה עדינה וגסה.

מחוננות – המוח המחונן מאופיין בחשיבה מופשטת תוך ראיית התמונה הגדולה, ולכן מתקשה
בראיית הרצף והפרטים. חשיבה מעין זו מביאה להישגים לימודיים יפים. מחוננות יכולה להופיע
במקביל להפרעת קשב וריכוז.

הוראה מתקנת – מטרתה של ההוראה המתקנת היא לסייע לתלמידים מתקשים בהתמודדות
עם דרישות בית הספר, בעזרת הכנת תכנית עבודה וביצועה בשיטות שונות, בהתאם ליכולות
ולקשיים של התלמיד. זוהי הוראה מותאמת ספציפית לקשיים האקדמיים ולהיבטים הרגשיים והחברתיים.

אסטרטגיות למידה – הקניית אסטרטגיות שמטרתן לאפשר לתלמיד לימוד של דרכי פעולה שיוכל
לסגל לעצמו, כדי להשיג את מטרותיו בלימודים: כגון למידת חומר חדש, הכנת מטלה, או הכנת עבודה.
כל זאת באופן יעיל וממוקד.

חוק החינוך המיוחד – נועד להבטיח הרחבה ומתן שירותים ייחודיים לתלמידים בחינוך המיוחד.

חינוך מיוחד – החינוך המיוחד הינו מגזר חינוכי ייחודי המסייע לילדים חריגים, כולל קבוצות ילדים
שאינם מסוגלים מפאת ליקוייהם וקשייהם להפיק תועלת ממשית ולהנות מהחינוך הניתן לילדים
רגילים בני גילם. לצורך כך קיימים בתי ספר מיוחדים אשר הצוות בהם כולל בין השאר פסיכולוג,
יועצת חינוכית, עובדת סוציאלית, אחות, מורים מקצועיים לטיפול בליקויים שונים, אשר כולם
נרתמים לעזרת הילדים.

הכתה הטיפולית – כתה בבית ספר יסודי רגיל המשמשת מסגרת עזר. הכתה מיועדת לילדים
בעלי כושר אינטלקטואלי תקין, בעלי קשיי הסתגלות התנהגותיים, חברתיים ולימודיים.
היא אינה מיועדת למפגרים או לבעלי הפרעות נפשיות חמורות. לעתים מופנים לכתה זו גם
תלמידים בעלי קשיים מצטברים, שלא זכו לטיפול, ותלמידים בעלי התנהגות חריגה.

ועדת השמה – ועדת השמה היא ועדה מקומית המורכבת מאנשי מקצוע ונציגי הורים,
אשר תפקידם להחליט ולהפנות בהתאם לצורך, תלמידים למסגרת החינוך המיוחד.
תלמיד לא ילמד במסגרת של חינוך מיוחד ללא החלטה של ועדת ההשמה. רק תלמידים
בעלי צרכים מיוחדים, שלהם בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים,
המצריכות התערבות רב-מקצועית כוללנית במשך מרבית שעות הלימודים, רק להם נועדו
מסגרות החינוך המיוחד.

גן חינוך מיוחד – גן המיועד לילדים החל מגיל 3, שועדת השמה קבעה שהם זקוקים
למסגרת חינוכית מיוחדת המותאמת לצרכיהם. מספר הילדים בגן מצומצם והוא מתוגבר
ע”י צוות מטפלים רב-מקצועי .

ועדת שילוב – ועדת שילוב היא ועדה מוסדית ( בית-ספרית או גנית), אשר מסמכותה
לקבוע את זכאותם של תלמידים, בעלי צרכים מיוחדים, לתוספת חינוך מיוחד במסגרת
תוכנית השילוב. השירותים הניתנים הם: הוראה מתקנת, טיפולים ביצירה ובהבעה וטפולים
פרא – רפואיים. שיטת הטיפול יכולה להיות פרטנית או בקבוצות.

הפרעת קשב וריכוז ADHD – Attention Deficit/Hyperactivity Disorder בד”כ מגדירים
את הלקות לפי שלושה נושאים עיקריים: לקות בקשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. הלקות
בקשב מתבטאת בחוסר יכולת להתרכז לאורך זמן במטלה משעממת, האימפולסיביות מתבטאת
בתגובות ללא מחשבה תחילה. ההיפראקטיביות מתבטאת בתזוזה וחוסר מנוחה מתמידים.

אבחון של הפרעות קשב וריכוז – האבחון של הפרעות קשב (מקור ההפרעה הנו נוירולוגי-גנטי)
הוא אבחון קליני (רפואי), שצריך להיעשות על ידי קלינאי: פסיכיאטר או נוירולוג אשר מומחים בתחום.
האבחון יכלול: בדיקה ממוחשבת (TOVA , BRC )שאלונים מפורטים להורים ולמורים
בדיקה קלינית באמצעות שיחה ובדיקה נוירולוגית. בד”כ מתבצעים אבחונים אלו לגילאי 5 ומעלה
(כולל למבוגרים) אבחנה מבדלת של הפרעות קשב – באבחנה המבדלת שוללים סיבות אפשריות
שונות העלולות לגרום לתסמינים דומים של הפרעת קשב.

מבחן קשב ממוחשב – באבחון הפרעת קשב מבחני הקשב הממוחשבים משמשים ככלי עזר באבחון
הפרעות קשב וריכוז ובודקים ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית
ומשעממת יחסית, לאורך זמן. המבחנים בודקים את יכולת הילד להגיב לגירוי ואת המהירות והדיוק
של עיבוד המידע שעושה הילד. קיימות מספר בדיקות ממוחשבותCPT, BRC, TOVA יש לזכור
כי הבדיקה הממוחשבת היא כלי עזר אחד ממערך האבחון השלם של הפרעת קשב וריכוז,
ואין להסתמך עליה באופן בלעדי לקביעת הפרעת קשב.

מבחן ה  CPT Continuous Performance Test בדיקה זו חדשה יחסית בארץ ופחות מוכרת.
ייחודה בכך שהיא קצרה יותר (14 דקות) ומתאימה גם לילדים קטנים – בגילאי ארבע וחמש.

בדיקת TOVA (מבחן TOVA) – מבחן TOVA – Tests of variables of attention זהו מבחן
ממוחשב מסוג Continuous Performance Test (המקובל כאחד מכלי העזר לרופא לצורך
אבחון ADHD אשר מתבצע ע”י הצגה מתחלפת של מטרה target ושל לא מטרה non target.
במבחן נבדקים הרכיבים: דיוק, השמטות, תוספות, מהירות התגובה והשתנות מהירות התגובה.
הבדיקה מבוצעת תחילה ללא ריטלין ובמידה והתוצאות אינן עפ”י הנורמה ניתן לבצע הבדיקה
עם ריטלין, מתקבל ניתוח של השוואת ביצועי הנבדק לביצועי נבדקים בני גילו באוכלוסייה
הכללית ובאוכלוסיה עם הפרעת קשב.

בדיקת BRC – Brain Resource Cognition בדיקת ה-BRC הינה בדיקה ממוחשבת חדשנית
המופעלת באמצעות מסך מגע, כשהנבדק מקבל הוראות מהמחשב באמצעות אזניות ונדרש לדבר
אל מיקרופון. הבדיקה ידידותית מאד למשתמש ומספקת אבחון מקיף ומדויק, אובייקטיבי ומהימן
של התפקודים הקוגניטיביים של הנבדק. תוצאות הבדיקה מציגות את הפרופיל הקוגניטיבי של
הנבדק בהשוואה לנורמות עפ”י גיל, מין ופרמטרים נוספים( נורמות מגיל 6 ? 95 ).הבדיקה
בודקת 12 פרמטרים הכוללים ביניהם גם את נושא יכולת הקשב והריכוז לאורך זמן במטלה
משעממת (כמו בדיקת ה -TOVA ) אך גם בודקת פרמטרים הקשורים ללקויות למידה,
לבעיות זיכרון לסוגיו, יכולת ארגון ועוד. את בדיקת הBRC – נהוג לבצע פעם אחת
(אין צורך בבדיקה תחת השפעת ריטלין). הבדיקה נמשכת כשעה, ומתאימה לילדים ולמבוגרים
אשר רכשו את מיומנות הקריאה.

אבחנה מבדלת – לקשיים ולבעיות שונים יכולים להיות סימפטומים דומים. אבחנה מבדלת נדרשת
לקבוע את הסיבה העיקרית והמרכזית המסבירה את הסימפטומים המתוארים ולשלול את
ההשערות האחרות שמתאימות לאותם סימפטומים. לצורך אבחנה מבדלת דרושים ממצאים
ממקורות מידע שונים ונדרשת הצלבתם עם ממצאים קליניים.

אבחון דידקטי – מבחן שנועד לזהות את מוקדי החוזק והקושי של התלמיד ולאתר לקויות למידה.
לקויות למידה הם מולדים ומקשים על התלמיד לרכוש מיומנויות לימודיות בסיסיות של קריאה,
כתיבה, שפה או חשבון. במסגרת האבחון משווים ידע ומיומנויות לימודיות שרכש התלמיד למה
שמצופה ממנו על פי גילו. כמו כן נבחנים כישורים שונים העומדים בבסיס היכולת לרכוש מיומנויות
למידה בסיסיות כמו זיכרון, תפיסה חזותית, יכולת גרפו-מוטורית ועוד.

אבחון פסיכו-דידקטי – מבחן הכולל שני חלקים: החלק הדידקטי וחלק נוסף המתמקד בגורמים
קוגניטיביים ורגשיים העשויים לפגוע בלמידה. בתחום הקוגניטיבי נמדדת מנת המשכל של הנבחן
מתוך התייחסות ליכולותיו בתחום המילולי והכמותי. בתחום הרגשי נערכים מבחני אישיות שונים
המאפשרים ללמוד על עולמו הפנימי של הילד, מיומנויותיו החברתיות, אסטרטגיות פתרון
הבעיות שהוא נוקט וכיוצא באלה.

אבחון פסיכו-דינמי – נועד לתת תמונת מבנה האישיות של הנבדק; מתייחס לחלקים המודעים
והלא- מודעים של האישיות ולאותם אזורים הנמצאים בין המודע לתת-מודע.

אימפולסיביות – תגובה מהירה למצב, בלי להביא בחשבון את הסיכונים או את התוצאות.

הוראה מותאמת (ולא הוראה מתקנת) – תחום העוסק בדרכי הטיפול בבעיות למידה ברמה של
שיטות ושל טכניקות. הוראה מותאמת מכוונת ישירות לצורכי הלומד, אשר עקב קשייו המיוחדים
אינו מצליח לתפקד בהתאם למצופה ממנו על פי רמתו הפוטנציאלית. זוהי הוראה יחידנית,
המותאמת לתלמיד על פי אישיותו, צרכיו הלימודיים ויכולתו התפקודית. היא מטפלת בילד בכלל,
ואינה עוסקת רק בתיקון הלקויות הספציפיות שלו. לפיכך מטרותיה רבות ומקיפות:
מבחינת האישיות – ראייה עצמית מציאותית, קבלה עצמית ודימוי עצמי חיובי למרות הקשיים,
יצירת הנעה למאמצים מרביים לקידום היכולת, חיזוק דרכי התנהגות המאפשרות השתלבות בחברה;
ומבחינת הצרכים הלימודיים – פיתוח מיומנויות למידה שהן תנאי ליכולת ללמוד. כמו כן, ההוראה
המותאמת נותנת כלים המאפשרים לעקוף את הלקויות שאי-אפשר לתקן, להקנות לילד מושגים
ולפתח את דרכי החשיבה שלו ואת אוצר הידיעות המתאים.

היסח הדעת – קפיצה מנושא לנושא, קושי להתרכז וגירויים שונים הגורמים לאיבוד חוט המחשבה
ולהתמקדות בנושא חדש, לעתים שולי. ‘נדידת’ מחשבות או מבט אחרי נושאים או מראות המסיטים
את הדעת מהמטלה הנדרשת לביצוע.

הסחת דעת – הסטת הקשב ממשימה עקב צלילים, מראות או גירויים אחרים מהסביבה.

חוסר עקביות – עליות ומורדות ברמת הביצוע של משימות שונות. מצב הגורם לבלבול וכן לקושי באבחון.
כמו כן מתפתחים חוסר ביטחון ורתיעה מביצוע משימות.

טווח קשב – משך הזמן שבו הפרט יכול להתרכז במשימה בלי לאבד עניין.

מבחן מוקסו (MOXO) – בדיקה ממוחשבת ידידותית ופשוטה לביצוע, שבמהלכה נבחנות היכולות
הקוגניטיביות של הנבדק באמצעות ביצוע משימות הדורשות קשב ותגובה מהירה ומדויקת.
ייחודה של בדיקת המוקסו על פני בדיקות ממוחשבות אחרות הוא שתוך כדי ביצוע המשימה
משולבת מערכת מסיחים, הכוללת הפרעות חזותיות והפרעות שמיעתיות שמטרתן לדמות השפעות
סביבתיות שונות. בסיום המבדק מתקבל מידע המורכב מפרופיל קשב אישי על פי נורמת גיל ומגדר
בינלאומית ועדכנית, וכן גרף המציג כל אחד מתפקודי הקשב על פני ציר הזמן ותחת השפעת המסיחים השונים.
לגרף זה ערך טיפולי משמעותי, שכן הוא מספק מידע רב לאיש המקצוע בנוגע לאופן התנהגות ספציפי הייחודי לכל נבדק.
משום שתוצאות מבדק המוקסו נותנות דיווח על התנהגות הנבדק ועל דרכי ביצועיו תחת מערכת המסיחים, אפשר
לעתים לשפר את מצבו באמצעות ויסות פשוט של מסיחים. כך למשל, ילד היושב בסוף הכיתה יכול להיות מוסח
מכל תזוזה קטנה של חבריו, והדבר יפגע ביכולתו להיות קשוב ומכאן יפגע גם בלימודיו. מבדק המוקסו יבדוק
את ביצועיו עם ובלי מסיחים חזותיים, וכך אפשר יהיה לדעת אם הוא מושפע ממסיחים אלה, וההמלצה תהיה
להעבירו לשבת קרוב למורה כדי למנוע את ההסחות החזותיות.

מנגנוני הגנה – מנגנונים פסיכולוגיים, לא מודעים בדרך כלל, שהאדם מפעיל כדי להפחית מהכאב והחרדה
הנגרמים על ידי עימותים פנימיים. מטרתם לגונן על הנפש מפני הצפה של חרדה.

נירולוגיה – ענף ברפואה העוסק בחקר מערכת העצבים המרכזית וההיקפית, ובתוך כך באבחנה של
מגוון תופעות, לרבות מחלות שינה, כאבים, מחלות ניוון, אפילפסיה, לקויות למידה וריכוז, פגמים
גנטיים ומולדים, ועוד – וכן טיפול בתופעות אלה ומעקב מתאים. בבדיקת הפעילות החשמלית של
המוח משתמשים במכשיר האלקטרואנצפלוגרם (EEG).

סף תסכול – היכולת להתמודד עם אירועים מתסכלים בחיי היום-יום או עם משימות שכליות מאתגרות
ללא גילויי כעס או תוקפנות.

פסיכולוג – מי שהוסמך לעסוק בפסיכולוגיה בישראל חייב להיות בעל תואר שני ומעלה בפסיכולוגיה
ורשום בפנקס הפסיכולוגים. קיים מגון רחב של סוגי התמחויות בתחום, ובהן קליני, ארגוני, התפתחותי,
רפואי, קוגניטיבי ושיקומי. הפסיכולוג אינו רופא ואינו מוסמך לתת תרופות.

פסיכותרפיה – טיפול פסיכולוגי במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות.

פסיכיאטר – רופא המטפל בבריאות הנפש. הוא מנתח את ההפרעות הנפשיות מההיבט הרפואי הקליני
ומציע דרכי טיפול ואולי ריפוי המבוססות בדרך כלל על שילוב תרופתי עם טיפול פסיכולוגי.

פעילות יתר (היפראקטיביות) – התנהגות לא מאורגנת ומטרידה המתאפיינת בתנועה מתמדת או עודפת.
ילד הסובל מפעילות יתר מתקשה בדרך כלל להתרכז במשימה אחת במשך פרק זמן ממושך ועלול להגיב
בחריפות רבה יותר למצבים לעומת ילד שאינו סובל מפעילות יתר.

צוות רב-מקצועי – צוות המורכב מאנשי טיפול ממקצועות שונים, העובדים יחד. צוות זה יכול לכלול מרפאה
בעיסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוגית, מטפל בתחום הרגשי ועוד.

קשיי התארגנות – תכונה המלווה בעלי הפרעת קשב וריכוז ומקשה עליהם את החיים. במבוגרים
יכולה תכונה זו להקשות את התפקוד אף יותר מאשר בילדים. היעדר יחסי של מסגרת גורם לקושי
לבצע משימה עד תומה וכן לחוסר סדר.

תת-הישגיות – חוסר יכולת לממש יכולת קיימת. מצב זה מלווה בתסכול, בחוסר ביטחון
ובדימוי עצמי נמוך.
שלושת מבחני ווכסלר (echslerW) הם המבחנים הנפוצים ביותר בעולם כיום. הם נבנו לראשונה
ב-1939, בארצות-הברית, על-ידי דייויד ווכסלר, ובמשך השנים עברו מספר שינויים, התאמות ותוספות.
קיימים שלושה מבחנים, שדומים במבנה ובהרכב שלהם, אך שונים מבחינת אוכלוסיית היעד שלהם:
מבחן ווכסלר לילדי הגן הוא לילדים מגיל שלוש עד שבע שנים, מבחן ווכסלר לילדים נועד לגילאי
שש עד שש-עשרה ומבחן ווכסלר למבוגרים הוא לגילים שש-עשרה עד שבעים וארבע.
כל אחד משלושת המבחנים מורכב משני סולמות, מילולי וביצועי, וניתן להפיק ממנו שלושה
ציוני משכל עיקריים: ציון מילולי, ציון ביצועי וציון כולל. כל שלושת המבחנים נבנו על סמך הרעיון
שהאינטליגנציה יכולה להיות מוגדרת כיכולת הכוללנית להבין ולהתמודד עם העולם.

שאלון קונרס (conners) קיימים שני שאלונים, להורה ולמורה, שמתייחסים לגילאים שלוש
עד שבע עשרה. השאלונים מציעים ארבעים ושמונה פריטים להורים, ועשרים ושמונה למורים,
וישנה גרסה מקוצרת לשתי הקבוצות, שמונה עשרה פריטים. השאלון למורים כולל סולמות
שמודדים בעיות התנהגות, אי קשב פסיבי והיפראקטיביות. השאלון להורים כולל סולמות
שמודדים בעיות התנהגות, בעיות פסיכוסומטיות, חרדה, בעיות למידה והתנהגות אימפולסיבית-היפראקטיבית.